If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות  Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות Lezamzem – To buzz – לזמזם Zimzum – Buzz – זמזום Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל Zamzam – Buzzer – זמזם Lin’or – To hee-haw – לנעור Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות Lif’ot – To bleat – לפעות Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר   Playlist and Clips: Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics) Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics) Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna  Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics) Zoom Zoom Zoom Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics) Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics) Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics) Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)

#402 Animal Sounds in Hebrew

The Hebrew word כאילו is one of the words you’ll hear most on the streets of Tel Aviv. It means ‘as if,’ but lots of Israelis use it in the same way we use ‘kinda,’ or ‘like’ in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ke’ilu – As if – כאילו “Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe” – Sometimes it seems as if everything I am doing is to sit in cafes – לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה, זה לשבת בבתי קפה “Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom”- Just now I feel as if I don’t know anything – עכשיו אני מרגיש כאילו לא יודע כלום Ke’eeloo hacham – It’s as if he’s smart – כאילו חכם Ke’ilu, mi hu hoshev shehu? – Like, who does he think he is? – כאילו, מי הוא חושב שהוא “Ani lo yodaat, keilu, baaretz anachnu kol hazman dofkot mesibot”. – I don’t know, like, in Israel we’re having parties all the time – אני לא יודעת, כאילו, בארץ אנחנו כל הזמן דופקות מסיבות “Bli ke’ilu vekaze, daber elai baroor” – Don’t ‘kinda’ and ‘like’ me, speak clearly to me – בלי כאילו וכזה, דבר אליי ברור “Ke’ilu duh” – Like, duh – כאילו דא “Ke’ilu ein machar” – Like there’s no tomorrow – כאילו אין מחר Laasot be-keilu – To pretend to do something – לעשות בכאילו Taase be-keilu – Just pretend – תעשה בכאילו Bo nesachek be’keilu – Let’s play in make-believe – בוא נשחק בכאילו “Ke’ilu awa” – Like, ouch – כאילו אווא Awa, ai, aww – Ouch – אווא, איי, אוו   Playlist and Clips: Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Shlomo Artzi – Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai (lyrics) Sarit Hadad – Ke’ilu Kaze (lyrics) How to say Yes in Russian Ke’ilu Da Dana Berger – Ke’ilu Ein Machar (lyrics) Ori Hizkiya – Ke’ilu Awa  Ha-yehudim – Ke’ilu (lyrics) Ep. no. 136 and 347 about double negative in Hebrew

#64 Ke’Ilu: You Really Can Use It, Like, Anywhere! (Rerun)

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי “Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים  Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב Hatul shachor – Black cat – חתול שחור Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש Hu soos – He’s a horse – הוא סוס Soos avoda – Work horse – סוס עבודה Ya shafan – You coward – יא שפן Lehishtafen – To chicken out – להשתפן Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת Hazir – pig – חזיר Haziroot – Piggery – חזירות Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה  Hitchazrut – Pigging out – התחזרות Namer – Leopard/tiger – נמר Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב   Playlist and Clips: Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics) Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics) Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics) Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics) Ep. #13 about kombina Ep. no. 349 about tov

#401 Animals

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning ‘he met.’ Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won’t believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You’re) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba’ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo’a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה   Playlist and Clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics) Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics) Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics) MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics) Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics) Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, “The Mother of Hebrew Poetry.” Marcela Sulak about Rachel’s poetry

#105 Pagash-Nifgash: Close Encounters of the Hebrew Kind (Rerun)

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות “Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים ‘Yagi’u kishu’im ktanim?’ – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי Bashel – Ripe – בשל Bosri – Unripe – בוסרי Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות   Playlist and Clips: Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics) Efrat Enzel – Rotev Agvaniyot Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics) Ep. #67 about fraier Ep. #83 about ten, give  Ep. #201 about lit’om Ep. #318 about tishmor li Ep. #396 about shopping Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

#400 Eat Your Vegetables

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים “Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים “Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים  Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics)  Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Hasber paneicha la-tayar Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics) Ep. #97 Ep. #145 Ep. #166   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

#399 Face to Face

The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב “Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה “Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן “Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי “Mi ose hashkavot ha-yom?” – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום Hashkava – Putting to sleep – השכבה “Shirim margi’im le-hashkava” – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה “Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom” – “Tonight I’ve got to deal with a bedtime ritual from hell” – יש לי השכבת ילדים מהגהינום Ashkava – Requiem – אשכבה “Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?” – “How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום “hishkavta oto ba-sof?” – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע “Hu hishkiv otanu mi-ts’chok” – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק “Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi”. – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי   Playlist and Clips: Lehashkiv et ha-ktanim Eich lehashkiv tinok al ha-beten Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics) Alma Zohar &amp; Gili Yalo

#398 Who’s Putting the Kids to Sleep?

The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים Mischari – Commercial – מסחרי Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי Kanyon – Shopping mall – קניון Pakach, ani porek s’chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה “Schora alef alef” – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה S’chorot – Goods, commodities – סחורות Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול   Playlist and Clips: Socher cocaine gadol Drug dealing – Sachar be-samim Fair Trade – Sachar Hogen Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Shuk ha-carmel (avira, atmosphere)    Ep. no. 114 about kosher, kashrut

#397 Only the Finest Goods

Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kniyot, shopping – Shopping – קניות Metsiot – Findings, good deals – מציאות Mutag, mutagim – Brand name product – מותג Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית Logo, logo’im – Logo, logos – לוגו, לוגואים Mutsar – Product – מוצר Mischar – commerce, trade – מסחר Socher – trader – סוחר Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו”ל Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות Snif – Branch – סניף Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה Makolet – Grocery store – מכולת Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות Ani ba-super – I am at the supermarket – אני בסופר Mezuman – Cash – מזומן Tavei kniya – Gift certificates – תווי קנייה Kartis moadon – Loyalty card – כרטיס מועדון Efshar litsbor nekudot – You can accumulate points – אפשר לצבור נקודות   Playlist and Clips: Matti Caspi – Shirim Be-mitz Agvaniyot (lyrics) Mischar – Trade Kartis moadon Golshei Ha-emek – Duda li-kniyot (lyrics)   Ep. no. 125 Ep. no. 148 Ep. no. 180  Ep. no. 246 Ep. no. 265 Ep. no. 277 Ep. no. 354 Ep. no. 357 Ep. No. 377  Ep. no. 378

#396 Shopping in Hebrew

The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lua’ch shana – Calendar – לוח שנה Yoman – Calendar – יומן Lu’ach ha-shana ha-ivri (ha-lu’ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי Yomana shel Anna Frank – Anne Frank’s Diary – יומנה של אנה פרנק Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Synchronize – Root ס.נ.כ.ר.נ Lesanchren et ha-yoman – To synchronize the calendar – לסנכרן את היומן Sinchroon – Synchronizing – סנכרון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Ha-yoman lo mistanchren li – My calendar is not getting synchronized for me – היומן לא מסתנכרן לי Zimoon – Invitation – זימון Ani eshlach lecha zimoon – I’ll send you an invite – אני אשלח לך זימון Shlach/shlechi/shlechu li zimoon – Send me an invite – שלח/שלחי/שלחו לי זימון Ani sholech lach zimoon im kol ha-pratim – I am sending you an invitation with all the details – אני שולח לך זימון עם כל הפרטים Looz (lu’ach zmanim) – Schedule – לוח זמנים, לו”ז Ha-looz shel ha-kenes – The schedule of the conference – הלו”ז של הכנס Ha-looz shel ha-yom ha-rishon ba-universita – The schedule of the first day at university – הלו”ז של היום הראשון באוניברסיטה Yomani ha-yakar – Dear diary – יומני היקר Yomanai – Police duty officer – יומנאי Yoman mivtsa’im – Operations log – יומן מבצעים   Playlist and Clips: Yad Va-shem – Yomana shel Anne Frank Sinchroon  Zimoon le-yoman Google Rico X DJ Blackout – Luz Mugzam (lyrics)   Ep. 27 about shrimpsim Ep. 80 about hi-tech Hebrew Ep. 84 about zman Ep. 93 about leta’em pgisha, to coordinate a meeting Ep. 105 I about pagash-nifgash  Ep. 123 about likbo’a pgisha Ep. 142 I about WhatsApp Hebrew Ep. 245 about coupons & cupcakes in Hebrew Ep. 286 about hamburgers & configuration in Hebrew

#395 My Calendars Won’t Synchronize!

What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It’s been ages – יובלות  Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le’an ne’elamta, lo ro’im otcha/otach – Where did you disappear, we don’t see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It’s been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it’s been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It’s been years! – שנים “Hhayavim kafe” – We’ve gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה “Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים   Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu’i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Bruchot ha-ba’ot Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) Ep. 54 How are you Ep. 84 about zman Ep. 344 about ne’elam, disappear Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)

#394 I Haven’t Seen You in Ages!

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no’? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn’t mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid –  Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn’t have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד  Ze lo haya be-khavana – I didn’t mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He’s got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe’eh she-ze lo be-khavana – You can see it’s not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se’u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in

#393 Aim High

The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני  Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה   Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Kivoonei avir Ep. no. 124 about ba-klali Ep. no. 172 about dofek

#392 Which Direction Is the Wind Blowing?

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון   Playlist and Clips: Tattoo – Machbo’im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

#391 Hide and Go Seek

In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן   Playlist and Clips: Hafgana (2023) Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators Ha-dag Nahash – Ehad Ehad

#390 See You at the Protests

This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות  “Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku’ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח “Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה “Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים “Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don’t register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La’atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות  Pike’ach, pik’chit – Sharp, bright person – פיקח   Playlist and Clips: Batuach kshe-ze be-fikuach Pikuach nefesh – Wikipedia  Mefake’ach bniya Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) Ep. no. 114 about kosher and kasher Ep. no. 212 about lefarek

#389 Dear Inspector

There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת “Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת ‘Ze mesukan le-yeladim’ – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne’arim u-ne’arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka’ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta’sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת’סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn’t risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn’t risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You’re taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן   Playlist and Clips: Mevad’im she-ein sakana le-yeladim Arik Eins

#388 Danger Zone

What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you exercise a week?  – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi’urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko’ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi’ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi’urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me’amen/me’amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me’amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים   Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Minui Lehit’amen TV13 Srefat Shumanim Ep. no. 114 about kosher Ep. no. 291 about koach Ep. no. 296 about targilim Ep. no. 319 about cardio and endurance  Ep. no. 321 about lisrof caloryot Ep. no. 342 about ruhnikim Ep. No. 370 about Lits’od

#387 Have You Been Working Out?

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת “Im yesh bi de’agah hi hasufa kim’at” – If there’s a worry in me, it’s almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט  Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף “Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש “Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות   Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh Ha-yeladim hasfu Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics) Machluf – Machsof (lyrics) Ep. 168 about lahpor Guy’s website – press

#386 Exposing the Truth

There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we’ll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be’ayot she-ma’asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha’asaka – Employment – העסקה Ha’asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha’asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi’ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don’t mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn’t mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit’askoot – It’s such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It’s going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות   Playlist and Clips: Monika Sex – Maka Afora (lyrics) Ha’asaka meguvent Ha

Get Started

Download the App